אם יצא לכם להתעסק קצת בעולם הטכנולוגיה או לשוחח עם מתכנתים, בטוח שמעתם את שלוש האותיות האלה: API. המונח הזה נשמע טכני ומאיים, אבל האמת היא שאתם משתמשים ב-API עשרות פעמים ביום, כנראה בלי לדעת זאת בכלל.
במאמר הזה נפרק את המושג המסתורי הזה לשפה פשוטה, בעזרת דוגמה אחת מרכזית שתעשה לכם סדר בראש.
בואו נדבר על מסעדות
דמיינו שאתם יושבים במסעדה. מולכם מונח תפריט עשיר, והמטבח נמצא מאחורי הקלעים, עובד במרץ. אתם, הלקוחות, לא יכולים פשוט להיכנס למטבח ולהתחיל להכין לעצמכם את המנה. זה יהיה כאוטי, לא בטיחותי, ואתם גם לא יודעים את המתכונים הסודיים של השף.
אז איך אתם מתקשרים עם המטבח? פשוט מאוד: דרך המלצר.
- •אתם מעיינים בתפריט (רשימת הפעולות האפשריות).
- •אתם מבקשים מהמלצר את המנה שבחרתם (שולחים בקשה).
- •המלצר הולך למטבח (המערכת שמבצעת את העבודה), מוסר את ההזמנה שלכם בצורה מסודרת.
- •המטבח מכין את המנה, והמלצר מביא אותה חזרה אליכם לשולחן (מקבלים תשובה).
המלצר הזה – הוא ה-API שלכם.
הוא המתווך, המתורגמן והשליח בינכם (האפליקציה שאתם משתמשים בה) לבין המטבח (השרת או בסיס הנתונים של חברה אחרת). הוא מאפשר לשני צדדים שלא מכירים אחד את השני לדבר בשפה משותפת, מסודרת ובטוחה.
אז איך זה עובד בעולם הדיגיטלי?
בעולם הדיגיטלי, העיקרון זהה לחלוטין. ה-API (ראשי תיבות של Application Programming Interface) הוא "המלצר הדיגיטלי" שמאפשר לאפליקציות ותוכנות שונות לדבר אחת עם השנייה.
בואו נראה כמה דוגמאות מהחיים האמיתיים:
דוגמה 1: אפליקציית מזג האוויר
כשאתם פותחים את אפליקציית מזג האוויר בטלפון שלכם, האפליקציה עצמה לא מחזיקה תחנת חיזוי מטאורולוגית.
במקום זאת, היא שולחת בקשה (דרך API) לשרת של חברת מזג אוויר גדולה (כמו AccuWeather).
הבקשה אומרת משהו כמו: "היי, אני צריך את תחזית מזג האוויר לעיר תל אביב".
השרת של חברת מזג האוויר מקבל את הבקשה, שולף את הנתונים העדכניים, ושולח אותם בחזרה לאפליקציה שלכם בצורה מסודרת. כל זה קורה בשבריר שנייה.
- •אתם (דרך האפליקציה): הלקוח במסעדה.
- •ה-API: המלצר.
- •שרת מזג האוויר: המטבח.
דוגמה 2: הזמנת טיסות באתר השוואת מחירים
נכנסתם לאתר כמו Skyscanner או Kayak כדי למצוא את הטיסה הזולה ביותר לפריז.
האתר הזה לא מחזיק את כל המידע של כל חברות התעופה בעולם. במקום זאת, ברגע שאתם מזינים את היעד והתאריכים, הוא שולח עשרות בקשות דרך API לכל חברת תעופה רלוונטית ("היי אל-על, מה המחיר שלך לטיסה לפריז בתאריך X?")
. הוא מקבל את כל התשובות, מרכז אותן ומציג לכם אותן במקום אחד.
דוגמה 3: התחברות עם חשבון גוגל או פייסבוק
כמה פעמים נכנסתם לאתר חדש ולחצתם על כפתור "התחבר עם גוגל"?
במקום למלא שם, סיסמה ואימייל, אתם פשוט מאשרים לגוגל לשתף את המידע הבסיסי שלכם עם האתר.
מה שקורה מאחורי הקלעים הוא שהאתר החדש משתמש ב-API של גוגל כדי לבקש אישור גישה. גוגל (המטבח) מוודא מולכם (הלקוח) שאתם מאשרים, ואז ה-API (המלצר) מעביר לאתר החדש "אישור כניסה" עם הפרטים שלכם.
למה זה כל כך חשוב? (ולמה חברות משקיעות בזה?)
APIs הם אבן הבניין של האינטרנט המודרני, והם מציעים שני יתרונות אדירים:
1. שליטה ואבטחה
בדיוק כמו שהמסעדה לא רוצה שתסתובבו לה במטבח, גם פייסבוק, גוגל או הבנק שלכם לא רוצים שתהיה לכם גישה ישירה לכל בסיס הנתונים שלהם. ה-API הוא שומר הסף. הוא חושף רק את המידע הרלוונטי והמורשה, ובצורה מבוקרת. חברת התעופה תשתף דרך ה-API רק מידע על טיסות פנויות ומחירים, אבל לעולם לא את פרטי העובדים שלה.
2. חדשנות ויעילות
APIs חוסכים עבודה כפולה. במקום שכל מפתח אפליקציה יצטרך לבנות מערכת ניווט מאפס, הוא יכול פשוט להשתמש ב-API של Google Maps. במקום שכל חנות אינטרנט תצטרך לבנות מערכת סליקה מאובטחת, היא יכולה להשתמש ב-API של חברת אשראי או PayPal. זה מאפשר למפתחים להתמקד במה שהופך את המוצר שלהם לייחודי, ולהסתמך על שירותים קיימים ומצוינים עבור כל השאר.
יוצרים בקלות והכל מתחבר
בסופו של דבר, API הוא הגשר שמאפשר לעולמות דיגיטליים שונים לדבר זה עם זה. הוא המרכיב הסודי שגורם לאפליקציות שאנחנו אוהבים להיות כל כך חכמות, מהירות ומחוברות.
הוא מאפשר לעולם הדיגיטלי לעבוד יחד, בצורה חלקה, מאובטחת ויעילה. בפעם הבאה שתזמינו אוכל באפליקציה, תשלמו אונליין או תבדקו את הדרך ב-Waze, תזכרו את אותו "מלצר" דיגיטלי שעובד קשה מאחורי הקלעים כדי שכל הקסם הזה יקרה.
